החלטה בתיק סע"ש 13688-12-12

לפני בקשת התובע (להלן- העובד) לתיקון התביעה תוך הוספת עילה בדבר זכאות  לקבלת קצבה ומענק פרישה בעילה של פרישה משירות המשטרה מטעמים רפואיים.

ההליכים בתיק זה

1.         הליך זה נפתח בהגשת כתב תביעה ביום 6.12.12. העובד עתר לחיוב המשיבה בגימלת פרישה ומענק פרישה בהסתמך על פיטוריו בעילת אי התאמה, וזאת  בהתחשב בותק השירות, בגילו במועד הפיטורים ובהתחשב בהוראות פקודת המשטרה.

2.         לגופה של תביעה, טענה המשיבה כי המבקש סיים את עבודתו בנסיבות מבישות בגינן גם הואשם והורשע בעבירות של סחיטה באיומים, מעשה מגונה, הפרת אמונים ולקיחת שוחד. בנוסף, טענה המשיבה כי על תנאי פרישתו של המבקש חל חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל - 1970 אשר הוראותיו גוברות  על הוראות פקודת המשטרה ואשר בהתאם לו  אין המבקש זכאי לגימלה. לחילופין, טענה המשיבה כי בנסיבות סיום שירותו יש מקום לשלול את תשלום הגימלה, וכי המשיבה אף החלה בהליכים לשלילת הזכויות.

3.         לאחר שהמשיבה טענה כי יש מקום לסלק את התביעה על הסף בהעדר כימות, ולאחר שהתקיים דיון מוקדם במעמד ב"כ הצדדים ביום 8.5.13 במהלכו התנגדה ב"כ העובד לתיקון התביעה תוך כימות הסעדים המבוקשים, הגיעו הצדדים לבסוף להסכמה בדבר תיקון כתב התביעה.

4.         ביום 16.6.13 הוגש כתב התביעה המתוקן. לאחר שהוגש כתב הגנה מתוקן, התקיים דיון מוקדם נוסף ביום 6.11.1.  במהלך הדיון הוברר כי הליך שלילת הזכויות טרם הושלם וטרם נתקבלה בו החלטה, שכן המבקש ביקש לעכב את ההליך עד לאחר מועד שחרורו מהכלא.

במועד זה הועלתה לראשונה טענת המבקש לפיה היה על המשיבה להעמיד אותו בפני וועדה רפואית לאור המסמכים הרפואיים שהגיש וכי בקשתו לפרישה מטעמי בריאות לא נענתה.  בתום הדיון ביקשה ב"כ המבקש שהות על מנת להודיע עמדתה בדבר המשך ניהול ההליך לאור הליך שלילת הזכויות,  או לחילופין הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה תוך הוספת העילה הנוגעת לפרישה מטעמי בריאות.

טענות הצדדים

5.         בבקשה נטען כי רק לאחר צילום תיקו של המבקש במסגרת ההליכים בתיק זה  התברר כי המבקש הגיש, טרם פיטוריו ועוד בחודש 5/12,  בקשה לפרישה מטעמי מצב בריאותי לקוי אלא שבקשה זו לא טופלה ולא נענתה על-ידי המשיבה. עוד נטען כי בנסיבות אלה יש גם במצב בריאותו של המבקש להצדיק את תשלום הקצבה ומענק הפרישה שהם הסעד המבוקש בתביעה המקורית. המבקש מוסיף וטוען כי יש בתיקון המבוקש כדי להעמיד לדיון את המחלוקות האמיתיות שבין הצדדים ואין בו כדי להכביד או לסרבל את ניהול ההליך.

6.         מנגד, טוענת המשיבה כי עילת התביעה שהוספה כעת היא עילת תביעה חדשה ושונה,  שיש בה משום סתירה מהותית ועובדתית לטענתו של המבקש בכתב התביעה המקורי לזכאות לקצבת ומענק פרישה בעקבות פיטורים מטעמי אי התאמה.

            עוד נטען כי כל העובדות הרלוונטיות, לרבות מצב בריאותו של המבקש ערב פיטוריו והגשת בקשה לפרישה מטעמי בריאות, היו בידיעתו של המבקש עוד לפני שהוגשה תביעתו ובוודאי לפני שהוגש כתב התביעה המתוקן.

            בהעדר תצהיר התומך בבקשה, בשל השיהוי בבקשתה, בשל השינוי המהותי בעילת התביעה אשר אף סותר את עילת התביעה המקורית - יש לטענת המשיבה לדחות את הבקשה.

7.         המבקש מוסיף וטוען בתשובתו לתגובה כי מדובר בעילות חלופיות מבלי שיש סתירה בעובדות העומדות בבסיסן, כי אין בסיס לטענת השיהוי, ומכל מקום אין לפסוק הוצאות בשל התיקון.

דיון והכרעה

8.         תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן - תקנות סדר הדין) קובעת את הכלל, בזו הלשון:

" בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

9.         משכך, הרי מתן רשות לתיקון נתון תמיד לשיקול דעת בית הדין אשר יפעילה בשים לב לשאלה המכרעת והיא האם יש בתיקון כדי להעמיד את הפלוגתא האמיתית לדיון, והאם יש בתיקון כדי לתרום להכרעה "ביעילות ובשלמות" בשאלות המשפטיות והעובדתיות הכרוכות בתביעה.

ככלל ולמעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית, וייעתר על-פי רוב לבקשות לתיקון כתב התביעה כשהבקשה אינה לוקה בשיהוי בלתי סביר, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לשם בירור הפלוגתאות.

10.       לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש להתיר את התיקון תוך חיובו של המבקש בהוצאות,  וזאת מהטעמים הבאים: